זה היה טיול מדהים שבו פשוט הרשיתי לעצמי ללכת לאיבוד (לא ממש אופייני לי) והחוויות היו רבות.
העובדה שטיילתי לבד, בלי שום מחוייבות ללו"ז או לרצונות של אחרים העצימה את תחושת החופש המוחלט.
פתחתי את הבקרים שלי ברוגע, בבית הקפה הצמוד למלון ואחרי כמות הקפאין המספקת יצאתי לחרוש את השדרות.
חנויות בגדים, מעצבים, מסעדות, גלריות, שווקים, הפסקות קפה, סנטרל פארק, אופניים, כרכרה, השראה, סוהו, גוגנהיים, מדיסון פארק, צ'לסי מרקט, גשר ברוקלין, מומה, היי ליין, פיקניק ביוניון סקוור, נעליים, הרבה נעליים, רוקפלר, קאפקייקס, וויליאמסבורג, קומה 86 אמפייר סטייט בילדינג, סחרחורת, סאבווי, קצב, אדרנלין, אקססוריז
ומלא מלא... חרות! וגם פסל.
כעבור 5 חודשים טסתי שוב, עם דורי, היה חורף וקררררר אבל הכי חם שיש, רותח!
אין על ניו יורק...
אז עד לפעם הבאה, אתרפק איתכם על התמונות.
